* לא רפובליקת בננות – ב-14.12.82 חוקק חוק הגולן - החוק שסיפח את הגולן לריבונותה של ישראל. ראש הממשלה מנחם בגין העביר אותו בכנסת במהלך בזק של שלוש קריאות באותו היום. המהלך הפרלמנטרי המהיר והנדיר הזה נבע, בראש ובראשונה, מרצון לקבוע עובדה סופית, ולא לחשוף את ישראל למערכת לחצים ואיומים אמריקאיים בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית.
התגובה האמריקאית על החוק היתה קשה וחריפה. לא רק גינוי חמור והובלת גינוי במועצת הביטחון, אלא ארה"ב אף הכריזה על סנקציות נגד ישראל ועל השעיית מיזכר ההבנה לשיתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות, שנחתם חודש וחצי קודם לכן. בתגובה, הודיע בגין על ביטולו של המסמך.
בגין, שישב באותם ימים על כיסא גלגלים, עם רגל מגובסת, זימן אליו את סמואל לואיס, שגריר ארה"ב בישראל, נשא באוזניו נאום חריף ביותר, שהשורה התחתונה שלו הייתה: "חוק רמת הגולן יישאר בתוקפו, אין כוח בעולם שיביא לידי ביטולו." בגין נזף קשות בשגריר, ובתום הפגישה הורה למזכיר הממשלה אריה נאור לצאת לעיתונאים ולהקריא את נאומו במלואו.
היה זה נאום חריף מאין כמותו. וכך אמר לו בגין, בין השאר: "לפני שבוע, לפי הצעת הממשלה, קיבלה הכנסת ברוב מכריע של שני שלישים, בכל הקריאות, את חוק רמת הגולן, ועכשיו אתם שוב מתפארים בכך שאתם 'מענישים' את ישראל. איזה מן דבר הוא הענשת ישראל? האם אנחנו מדינת ואסאלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו נערים בני 14, שאם אינם מתנהגים כהלכה, מכים על אצבעותיהם? … הודעתם שאתם משעים את מזכר ההבנה ביחס לשיתוף האסטרטגי … אתם מנסים לעשות את ישראל בת ערובה למזכר ההבנה. את הודעתכם על השעיית הדיון במזכר ההבנה אני רואה כביטולו. שום חרב דמוקלס לא תהא תלויה מעל ראשינו. אנו רושמים לפנינו את העובדה שביטלתם את מזכר ההבנה. עם ישראל חי 3,700 שנה בלי מזכר ההבנה עם אמריקה ויוסיף לחיות בלעדיו עוד 3,700 שנה. בעינינו זה ביטול המזכר. … הטלתם עלינו עונשים כספיים והפרתם את דברו של הנשיא. כאשר מזכיר המדינה הייג ביקר פה, הוא קרא מן הכתב את דברי הנשיא רייגן שאתם תקנו במאתיים מיליון דולר נשק ואביזרים אחרים. זוהי הפרת דבר הנשיא. האם זה מקובל ונאה? ביטלתם עוד 100 מיליון דולר, מה רציתם לעשות? להכות אותנו על הכיס?" בהקשר הזה בגין האשים את הממשל האמריקאי באנטישמיות. לא פחות.
איזו סערה פרצה בארץ! איזו ביקורת נמתחה על בגין. הוא הואשם בטירוף מדיני ובבריונות דיפלומטית. הוא הוצג כמגלומן, שאינו מבין שישראל תלויה בארה"ב. הוא כונה "העכבר ששאג". הוא הואשם כפירומן שהשליך גפרור בוער על חבית אבק שריפה (המשבר בעקבות הפצצת הכור העיראקי טרם שכך). בגין הואשם בהחרבת הברית האסטרטגית עם ארה"ב, שנבנתה בעמל רב.
ומה קרה? חלפו פחות משנתיים, שבתוכם היו משברים נוספים עם ארה"ב סביב מלחמת שלום הגליל, הטבח בסברה ושתילה ותוכנית רייגן, וב-29 בנובמבר 1983 נחתם הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות, והיחסים שודרגו לרמה שלא היתה כדוגמתה עד אז. ועד היום רייגן נחשב לאחד הנשיאים הידידותיים ביותר לישראל.
אין משמעות הדבר שראוי לנהל את מערכת היחסים עם ארה"ב באופן מתריס ומתגרה, עם נאומי נזיפה בשגרירים ופירסומם. אולם משמעות הדבר, היא שכאשר מדובר באינטרסים הבסיסיים של ישראל, זכותה וחובתה לעמוד עליהם, גם במחיר מחלוקת עם ארה"ב. הברית העמוקה עם ארה"ב חזקה יותר ממחלוקת זו או אחרת ואף ממשברים. בסופו של דבר, ארה"ב מבינה שישראל היא מדינה ריבונית, וכמו כל מדינה ריבונית, האינטרס הלאומי שלה הוא המנחה את מדיניותה.
אסור להיכנע לתכתיב של טראמפ, שמשמעותו היא כבילת ידינו בהגנה על המדינה ועל תושבי הצפון, שנמצאים תחת מתקפה מתמדת של חיזבאללה, כיוון שהדבר מפריע לטראמפ לקדם הסכם כניעה של ארה"ב לאיראן. ראש ממשלה אחראי, שלא קלע את עצמו לעמדת סחיט כאשר עירב את נשיא ארה"ב בניסיון לחלצו מאימת הדין, היה אומר לטראמפ "לא".
* הקוניסליירי – הקונסיליירי של נתניהו נבחר לתפקיד מבקר המדינה, כדי שלא תהיה ביקורת מדינה. הוא נבחר בצורה בלתי חוקית. הבחירות הן חשאיות, כיוון שמבקר המדינה הוא זרוע של הכנסת לפיקוח על הממשלה, וכדי שלא תהיה למבוקרים השפעה על ההצבעה.
הדרישה מחברי הכנסת של הליכוד לתעד את הצבעתם היא עבריינות פלילית.
* לא ראוי – עצם העובדה שראבילו הסכים להיות מועמד למבקר המדינה, על אף היותו פרקליטו של רוה"מ, מעידה עליו שאינו ראוי ואינו מתאים לתפקיד.
* להיפסל – כיוון שתהליך בחירת מבקר המדינה היה עברייני, דינו להיפסל בבג"ץ.
* אם חלילה המהפכה תצליח – בבחירת הקונסיליירי של נתניהו למבקר המדינה ראינו מה יקרה אם, חלילה, המהפכה המשטרית תצליח ויריב לוין ימנה את השופטים בישראל. ראינו מי יהיו שופטי בית המשפט העליון.
* איך לא נחשוד בכם? – אתה נעלב בכל פעם שעולה חשד שתפגעו בעשרות[?] הבחירות.
נכון, זה מעליב.
אבל כאשר אתם דורשים מהח"כים שלכם לצלם את הצבעתם בהצבעה חשאית, איך לא נחשוד בכם? איך???
* הצבעה חשאית – החבר איוואן הגיע לקלפי להצביע בבחירות בבריה"מ. בהגיעו לקלפי הוא קיבל מעטפה סגורה, שאותה עליו לשלשל לקלפי. "ברור לי," הוא אמר, "שאני צריך להצביע נכון, כפי שתגידו לי. אבל מותר לי לדעת למי אני מצביע?" – "לא, אנחנו מצטערים. זו הצבעה חשאית."
... אני רק מניח את זה כאן.
* בקשה שאי אפשר לסרב לה - מישהו "תיקן" את דבריי. לא דרשו מהח"כים לצלם את הצבעתם, אלא "ביקשו."
* למה כל כך חשוב לו? – ח"כ אריאל קלנר, מן הספסלים האחוריים של סיעת פוסט-הליכוד, הוא האיש שעליו הוטלה המשימה לקדם את הצעת החוק להקמת ועדת טיוח פוליטי למחדל שהביא לטבח 7 באוקטובר. על פי הצעת החוק, הקואליציה תמנה 5 נציגים לטיוח המחדל, והאופוזיציה תבחר 5 נציגים. הם יודעים, כמובן, שידה של האופוזיציה לא תהיה במעל. הצעת החוק מתייחסת לכך: "אם לא מונו כל חברי הוועדה בתוך 14 ימי על ידי הקואליציה או האופוזיציה, ימנה מבקר המדינה, בתוך 14 ימים, את חברה הוועדה החסרים."
עכשיו אתם מבינים מדוע נתניהו מינה את הקוניסליירי שלו למבקר המדינה, ולא בחל בשום אמצעי לחץ מאפיוזי כדי להבטיח שהנ"ל ייבחר?
* איחוליי לנתניהו – אני מאחל לנתניהו, שראבילו, הקונסיליירי שהוא מינה למבקר המדינה, יבריז לו, ויהיה נאמן למדינה, לחוק ולתפקידו, ולא למי שמינה אותו, כפי שהיו מנדלבליט ואלשייך.
* אילו אלרון נבחר לנשיא – השופט אלרון, שהפסיד בבחירות למבקר המדינה שנעשו בדרכי רמיה, התמודד נגד השופט עמית על תפקיד נשיא בית המשפט העליון. עוכר המשפטים יריב לוין תמך בו.
אילו אלרון נבחר לנשיא בית המשפט העליון, הוא היה עובר בדיוק אותה מסכת של רצח אופי, דה-לגיטימציה, שקרים וקונספירציות, הטחת סחי ורפש, כמו המסכת שעובר עמית. מכונת הרעל הייתה מעניקה לו בדיוק אותו הטיפול.
למה?
כי הוא היה האיש שעל פי החוק ממנה את ועדת החקירה הממלכתית.
* תוצאה ישירה 1 – כאשר שר המשפטים (!) מודיע שיפר את פסק בית המשפט, וכאשר השר לביטחון פנים, האחראי על האכיפה, הוא גנגסטר חוליגן, התוצאה הישירה היא פוגרום של משתמטים ארורים בביתו של שופט בישראל.
כי תעביר ממשלת משתמטים ובןגביריסטים מן הארץ.
* תוצאה ישירה 2 – כאשר במערכה הראשונה, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, עומד במסדרונות בית המשפט, מוקף בחבורת שרים וח"כים רעולי פנים, ומהלך אימים על בית המשפט, במערכה השנייה פורעים עושים פוגרום בביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון. במערכה השלישית, כשיירצח שופט בישראל, דמו בראשו של נתניהו.
* מנוגדת לתורה – גולדקנופף: "האלימות מנוגדת לתורה."
ועריקה ממלחמת מצווה אינה מנוגדת לתורה?
* אחת לאחת – נוסח ה"גינויים" של המפלגות החרדיות לפרעות בבית השופט סולברג הם אחת לאחת ה"גינויים" של הרש"פ לפיגועים.
* מגוייסים – אז מה למדנו מהמלחמה של המשתמטים נגד הגיוס?
שהם יודעים להתגייס.
שהם יודעים להילחם.
שאין להם שום בעייה לסגור את הגמרות ולבטל תורה כשהם נקראים.
שהם מגוייסים ללא קושי גם בשבת.
רשמנו לפנינו.
* אף אחד לא מבטיח – ההתחייבות שחייל שיתגייס חרדי ישתחרר חרדי היא חסרת אחריות וחסרת שחר.
אף אחד לא מבטיח שמי שנכנס חילוני ייצא חילוני, שמי שנכנס מסורתי ייצא מסורתי, שמי שנכנס דתי לאומי ייצא דתי לאומי. אף אחד לא מבטיח שחרדי שהשתמט מצה"ל יישאר חרדי. הרי כל החרדים הרבים ש"יצאו בשאלה" לא שירתו בצה"ל. ולכן אין מקום לשום התחייבות שמי שנכנס חרדי ייצא חרדי.
החרדים צריכים להתגייס, כי הם חייבים להילחם במלחמת מצווה, להגן על המולדת, להגן על המדינה ועל שלומם וביטחונם של אזרחיה וכי זה החוק והם מחויבים לו.
הצבא צריך לאפשר להם את כל התנאים לשמור על אורח חייהם במהלך השירות, בלי הבטחות סרק שייבחנו בסרגל, וכל חרדי שלא ייצא חרדי יוצג כהפרת התחייבות וכעילה להמשך ההשתמטות.
אגב, אף אחד לא מבטיח שמי שנכנס חי ייצא חי.
* אבן בוחן מוסרית – מדינה וחברה נבחנות ביחס שלהן לאסירים. בחברה מתוקנת, מי שיושבים מאחורי סורג ובריח זכאים ליחס אנושי והוגן, גם אם אלה הגרועים שבפושעים – אנסים, רוצחים, מחבלים או אפילו פושעים נאצים.
גם אייכמן, בשבתו בכלא הישראלי, זכה ליחס אנושי והוגן, וישראל התגאתה בכך ובצדק. כלומר, גם מי, שבניגוד אליי, תומכים בעונש מוות, אינם צריכים לתמוך ביחס אלים ולא אנושי לאסירים, כולל מחבלים, כולל רוצחי 7 באוקטובר.
זו היתה תמיד גישתה של ישראל, עד שביטחון הפנים שלה הופקר בידי ראש הכנופייה. הדמגוג הפופוליסט הזה חף מכל שיקול דעת ערכי, מוסרי, ביטחוני או מדיני. והנזק שהוא גורם למדינת ישראל נורא ואיום.
ניקח כדוגמה את הסירוב לאפשר לצלב האדום לבקר את המחבלים בכלא הישראלי. מעולם לא היה כדבר הזה. שעה שהיו לנו חטופים בידי חמאס, וחמאס לא איפשר לצלב האדום לבקר אותם, היה היגיון באיסור דומה מצידנו, בניסיון להפעיל לחץ על חמאס. היום אין כל הצדקה לכך. ראש הכנופייה מתלהם עם הצהרות פופוליסטיות, שבהן הוא מתרברב בהרעבת אסירים. האם מדינת ישראל, המדינה היהודית הדמוקרטית, היא מדינה שמרעיבה אסירים? כנראה שכאשר ראש הכנופייה הוא השר, התשובה היא חיובית.
על כשלונו החרוץ בהגנה על שלומם של אזרחי ישראל, על אובדן המשילות והידרדרות הביטחון האישי וגאות הפשע בקדנציה האיומה והנוראית של הכושל בשרי ממשלות ישראל לדורותיהן, הוא מנסה לחפות ביוזמות פופוליסטיות בבתי הסוהר.
האם נתניהו יודע זאת? בוודאי. האם נתניהו רוצה בכך? ודאי שלא. האם נתניהו מבין את הנזק הנורא שהגנגסטר הזה גורם למדינת ישראל? יודע גם יודע.
אבל הוא הפקיד את מבושיו בידיו של הגנגסטר, והוא משותק מאימה.
(הערה זו נכתבה לפני פסיקת בג"ץ בנדון ובלי שידעתי על קיומה של עתירה בנדון).
* חרפה לאומית – החלטת בג"ץ לחייב את המדינה לאפשר לנציגי הצלב האדום לבקר את המחבלים שבידינו היא חרפה לאומית.
החרפה אינה הפסיקה, המובנת מאליה. הרי בג"ץ אינו יכול שלא לחייב את המדינה לפעול על פי הדין הבי"ל, ואין דרך לפרש אותו אחרת. החרפה היא שנדרשנו להגיע לבג"ץ עם המובן מאליו, רק כיוון שנתניהו משקשק מראש הכנופייה ולא מעז "להנחות" אותו לפעול על פי ערכי מדינת ישראל ועל פי החוק.
* חוליגן ברברי – בן גביר הוא גנגסטר חוליגן ברברי, ראש כנופיה פשיסט גזען, השר הכושל ביותר מכל השרים שכיהנו אי פעם בכל ממשלות ישראל. לא היו ימים טובים לפשע בישראל כמו מאז שהפושע הזה התמנה לתפקידו. המשילות התפוררה, הפשע לסוגיו גואה – עלייה דרמטית ברציחות, בעבירות רכוש, בתאונות דרכים. על כישלונו המוחלט, מוקיון הטיק-טוק, האפס המאופס, מחפה בתעלולים פופוליסטיים שמשלהבים אספסוף ברברי. את משטרת ישראל הוא הורס והופך אותה למיליציה פשיסטית פרטית חמושה שלו. המחבל בן גביר הוא סכנה קיומית למדינת ישראל. כל יום שהוא שר הוא פיגוע קטלני נגד מדינת ישראל והעם היהודי. עצם מינויו לשר הוא כתם בל ימחה בהיסטוריה של העם היהודי. ארור הטינופת. במדינה מתוקנת טיפוסים כמוהו יושבים מאחורי סורג ובריח.
* גבולות הגיזרה של איזנקוט – פעמים רבות מתחתי ביקורת על איזנקוט, על כך שאינו מביע את עמדתו בנושא מדינה פלשתינאית, ולא פחות מכך על מראייניו, שאינם שואלים אותו על כך.
עמית סגל ובן כספית שאלו אותו על כך בתוכנית "פגוש את העיתונות". איזנקוט השיב שהוא מתנגד ל"שתי מדינות לשני עמים".
מי שנגד מדינה פלשתינאית, מצד אחד, ומצד שני נגד סיפוח ומדינה דו-לאומית, הוא בכיוון הנכון.
* מתקפות אמת כנגד השקר האנטישמי – שמו המחתרתי של יצחק שמיר, מפקד לח"י ולימים ראש ממשלת ישראל, היה מיכאל. למה מיכאל? על שמו של מנהיג המחתרת האירית מייקל קולינס, שהוביל את המאבק הלאומי לעצמאות אירלנד, שנערך במקביל למאבק בבריטים לעצמאות ישראל (אירלנד קיבלה עצמאות ב-1949, שנה לאחר הקמת מדינת ישראל).
היתה הערצה הדדית בין העם האירי ליישוב היהודי באותן שנים. איך הידרדרנו לשפל העמוק כל כך ביחסים בין המדינות, כשאירלנד היא המדינה העויינת ביותר את ישראל באירופה, תומכת נלהבת בחמאס ונגועה באנטישמיות נוראה?
במשך עשרות שנים, מערכת עולמית עתירה במשאבים בלתי נדלים מובילה בכל רחבי תבל מסע דה-לגיטימציה ועלילות דם נוראיות נגד מדינת ישראל. ישראל, לעומת זאת, מזניחה הזנחה פושעת את תחום הדיפלומטיה הציבורית וההסברה, שהפכה כמעט למילה גסה בתוכנו. העולם שטוף מוח במסכת שקרים אנטי ישראליים והכל מול שער ישראלי ריק. זהו מחדל ישראלי מתמשך, לאורך עשרות שנים רבות ובאשמת ממשלות רבות, מכל צד במערכת הפוליטית.
אירלנד היא דוגמה מובהקת למדינה שנכבשה בידי התעמולה האנטישמית, האנטי ציונית והאנטי ישראלית, כשלרוב, הישראלים שהם שומעים, הם ישראלים שפועלים מטעם ובמימון אויבי ישראל, כמו שוברים שתיקה וארגוני זדון בזויים מן הסוג הזה.
חובתנו הלאומית לשנות כיוון ולהציב את ההסברה הישראלית על ראש שמחתנו. האויב רואה בדה-לגיטימציה לישראל חזית עיקרית, ומשקיע בו, בעיקר בכספי האוייב הקטארי, ללא גבול. ואנו מזניחים את החזית החשובה כל כך.
אין הסבר רציונלי לאנטישמיות ואין טעם לנסות להבין אותה, ובטח שאין מקום לאופנה העלובה של האשמת עצמנו באנטישמיות נגדנו (בעצם זו לא בדיוק "אופנה", כי תמיד היו בתוכנו עלובי נפש שהאשימו את עצמנו בשנאה נגדנו. כן, גם בתקופת הנאצים). כנראה שתמיד תהיה אנטישמיות. המטרה שלנו צריכה להיות השפעה על דעת הקהל לא להישטף בשיטפונות התעמולה האנטישמית, באמצעות מתקפות אמת מול השקר האנטישמי.
* הרצאת רפי בן שטרית – ב-7 באוקטובר, ב-7:52 בבוקר, נפל בקרב נחל עוז הבלונאי רס"ל אלרואי בן שטרית מבית שאן. אביו, רפי בן שטרית, לשעבר ראש העיר בית שאן, מקדיש מאז את כל מעייניו ומרצו ואת כל זמנו למאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בין השאר, הוא היה שותף לוועדת החקירה האזרחית, שביצעה חקירה עצמאית.
ביום רביעי הרצה רפי באורטל. הוא סיפר על בנו, ובעיקר דיבר על הצורך בוועדת חקירה ממלכתית ועל המאבק על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוא דיבר על ההפקרה, על הבריחה של הדרג המדיני מאחריות והפלתה "על כל העולם ואשתו ואלמנתו וגרושתו, על אהרון ברק, על אהוד ברק, על ברק אובמה; כולם אחראים, רק לא מי שאחזו בהגה." הוא סיפר על היחס המבזה כלפי משפחות שכולות.
רפי הוא איש ימין, שנעצר במאבקים נגד אוסלו וההתנתקות, איש ארץ ישראל השלמה, איש הליכוד מנעוריו, עמד בראש סניף הליכוד בעירו, אך מאז שהעז לדרוש ועדת חקירה ממלכתית הוא מתויג כ"ססמולן, קפלניסט, אשכנזי" בידי הנדסת התודעה. הוא דיבר על ההידרדרות של הליכוד, שהיה ביתו הפוליטי ואיבד את זהותו.
רפי החליט להצטרף לפוליטיקה ויתמודד לכנסת ברשימתו של ליברמן, ישראל ביתנו. הוא לא דיבר על כך בהרצאתו, שהוקדשה לנושא ועדת החקירה, אך התייחס לכך בקצרה בשלב השאלות והדיון הער. הוא סיפר שכאשר משפחות שכולות ומשפחות חטופים רצו לשבת ביציע הכנסת בדיון על 7 באוקטובר, אסרו זאת עליהם והפעילו נגדם באלימות את סדרני הכנסת. "מי שלא רצה אותי ביציע, יקבל אותי באולם הדיונים."
ההרצאה הייתה מאלפת. בסופה הוא הקרין קליפ קטן על בנו, אלרואי, והשאיר בידינו עותק של חוברת המסקנות של ועדת החקירה האזרחית ועותק של הספר "מעשה בחמישה בלונאים", שהוציאו משפחות חמשת הבלונאים שנפלו בקרב נחל עוז.
* תסמונת עשרת המרגלים – פרשת "שלח לך", שאותה קראנו בשבת, עוסקת, ברובה, בפרשת המרגלים – אחת מנקודות המפנה בסיפורי התורה. בני ישראל יצאו ממצרים, קיבלו את התורה ועמדו להיכנס לא"י, לכבוש אותה ולהתנחל בה. כתוצאה מחטא המרגלים, מהלך ההיסטוריה השתנה ובני ישראל נאלצו לנדוד במדבר ארבעים שנה; שנה כנגד כל יום מימי מסע המרגלים בא"י. כל דור יוצאי מצרים, למעט כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המרגלים הנאמנים, ימותו במדבר ולא יכנסו לא"י. על פי חז"ל, חטא המרגלים היה בתשעה באב, והעונש עליו הוא כל החורבנות שאירעו בתשעה באב, כמאמר המדרש: "אתם בכיתם בכייה של חינם, אני קובע לכם בכייה לדורות."
במה פשעו המרגלים? מה חטאם הגדול, שבעטיו לקה העם בעונש כבד כל כך, כבד הרבה יותר מן העונש על חטא העגל? המרגלים נשלחו לאסוף מודיעין ובשובם הציגו את חוות דעתם. מה רע בכך? האם תפקידו של המודיעין להציג לקברניטים את המידע שהם רוצים לקבל, או את המידע המקצועי האמין כמיטב הכרתם?
החטא כלל אינו קשור לסוגייה מודיעינית זו או אחרת. מטרת שליחותם של המרגלים כלל לא היה סיפוק מודיעין על אודות האוייב. מי שהחליט לשלוח את המשלחת הוא אלוהים, שציווה את משה – "שלח לך." אלוהים זקוק למודיעין? כנראה שמטרת השליחות היא אחרת. ניתן להבין זאת גם מהרכב המשלחת. אין זו משלחת של אנשי מודיעין מקצועיים, שיצאו בחשאי לרגל את הארץ, אלא זו משלחת מכובדת של הנהגת העם, כל נשיאי השבטים. בהשלכה לימינו, מדובר בשליחת הממשלה למסע ריגול ואיסוף מודיעין. זה לא מתקבל על הדעת. המטרה שונה – המודיעין שאלוהים מחפש אינו על אודות האוייב, אלא על אודות כוחותינו. הנהגת העם נשלחה לשליחות, שנועדה לבחון את החוסן הלאומי ואת חוסן המנהיגות, כדי לדעת האם העם בשל למשימה של כיבוש הארץ וההתנחלות בה; האם העם השתחרר ממנטליות העבדים, וראוי להיות עם חופשי בארצו. ההנהגה כשלה, והתוצאה הייתה החלטת האלוהים לדחות ב-40 שנים את המהלך.
מה המסר המרכזי שעלינו להסיק מן הפרשה? שמנהיגות המואסת בארץ חמדה, לוקה בשיגעון קטנות לאומי ("והיינו בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם") ובחוסר אמונה בחוסנו של העם, ויוצרת דמורליזציה מתוך חוסר ביטחון עצמי, עלולה להמיט אסון על העם.
כשאנו בוחנים את דרכה של ההנהגה המדינית והביטחונית כלפי חמאס וחיזבאללה לאורך שנים; את מדיניות ההתמכרות לשקט, תשלום פרוטקשן כדי לזכות בעוד טיפה שקט, ההכלה של הצתת שדות הנגב במשך שנים ללא כל תגובה, ההבלגה על הקמת מאחז חיזבאללה בתוך שטחה הריבוני של ישראל ללא כל תגובה – מה הפלא שקיבלנו את אסון 7 באוקטובר?
* ביד הלשון: כל הג'אז הזה – יוסי ורטר, בטורו ב"הארץ", הזכיר בקצרה את ההשמצות השחוקות משימוש, שכבר היו לזרא, של מכונת הרעל כלפי בנט: "הבוגד, הנוכל, מנסור עבאס, ההצהרה שעליה חתם אצל אופירה וברקו, ושוב מנסור עבאס והאחים המוסלמים. כל הג'אז הזה."
"כל הג'אז הזה" (באנגלית: All That Jazz) הוא סרט דרמה מוזיקלי אמריקאי משנת 1979 בבימויו של בוב פוסי. בהשראת שמו, שודרה לאורך שנים רבות בגל"צ תוכנית הג'אז של דובי לנץ ז"ל "קול הג'אז הזה".
ורטר השתמש בצירוף המילים כמעין "וכן הלאה וכן הלאה." אני מכיר את השימוש הזה בהרצאותיו ומאמריו של ההיסטוריון פרופ' אודי מנור, בדרך כלל בנימת זלזול ושלילה כלפי מה שעליו הוא אומר את ה"וכן הלאה וכן הלאה" הזה. לא נתקלתי עד היום בשימוש כזה מפי מישהו אחר.
אורי הייטנר
לתגובות: uriheitner@gmail.com
