אהוד בן עזר
50 שירי מתבגרים
50 שירי מתבגרים: 21-25
21.
כֹּל סוֹד שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת
אֲנִי נֶהֱנֵית
כְּאִלּוּ כְּבָר סִפַּרְתִּי אוֹתוֹ
יוֹתֵר אֵין לִי מַה לוֹמַר
כִּי אֲני מְאֹד דִּיסְקְרֵטִית
בַּנּוֹשְׂאִים הָאֵלֶּה.
22.
בִּכְלָל לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁלֹּא הִזְמִינוּ אוֹתִי
לִמְסִבַּת הַכִּתָּה.
מִמֵּילָא אֲנִי לֹא אוֹהֵב לִרְקֹד
וְהַבָּנִים דּוֹחֲפִים וְהַבָּנוֹת מְפַטְפְּטוֹת –
אֲבָל מַה תַּחְשֹׁב עָלַי סִגָּלִית אִם תֵּדַע
שֶׁלֹּא הִזְמִינוּ אוֹתִי?
לָכֵן הִשְׁפַּלְתִּי אֶת עַצְמִי בִּפְנֵי סְמָדַר
הַקְּטַנָּה וְהַמְּפֻתַּחַת –
הַוּוּלְגְאָרִית הַזּאֹת –
וְהִיא הִכְנִיסָה אוֹתִי כְּבֶן-זוּגָהּ,
וְלִמְּדָה אוֹתִי לִרְקֹד –
וְכָל הָעֶרֶב חִפַּשְׂתִּי אֶת סִגָּלִית –
שֶׁשָּׁכְחָה לָבוֹא.
23.
לִפְעָמִים בָּא לִי לְהַרְבִּיץ מַכּוֹת
לִפְעָמִים בָּא לִי לִשְׁכַּב וְלִבְכּוֹת
בְּתוֹכִי מְטֹרֶפֶת רוֹצָה לְהִתְפַּלֵּל
בָּאוֹטוֹבּוּס חוֹמְדִים אוֹתִי גְּבָרִים מַסְרִיחִים
כֶּסֶף אֵין לִי לִקְנוֹת בְּגָדִים
לִלְמֹד אֲנִי אוֹהֶבֶת כְּמוֹ מַחֲלָה
בְּמַדֵּי בֵּית-הַסֶפֶר נִרְאֵית גָּאוֹן מֻשְׁחָת
כּוֹסֶסֶת צִפָּרְנַיִם אֲנִי, שְׁרִירִית וּקְצוּצַת שֵׂעָר
נוֹגְעִים בִּי, לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה, רַק מַרְגִּישָׁה
עוֹד אֵין לִי תִּיק בְּמִפְלַג הַנֹּעַר
יוֹם אֶחָד יִכְתְּבוּ עָלַי בָּעִתּוֹן
וַאֲשַׂחֵק אֶת חַיַּי בְּסֶּרֶט קוֹלְנוֹעַ.
24.
הַחַיִּים הֵם כְּמוֹ פֶּרַח
קוֹנִים בַּחֲנוּת פְּרָחִים
שָׂמִים בְּצִנְצֶנֶת מַיִם
אַחַר כָּךְ זֶה מַסְרִיחַ
וּמַשְׁלִיכִים –
וְחוֹזֵר חֲלִילָה.
בִּבְרָכוֹת לְיוֹם הֻלַדְתֵּךְ
אֲבִיבָה אֲהוּבָתִי,
מֵחַיִּים.
25.
לִפְעָמִים כְּשֶׁנִּמְאַס לִי לִהְיוֹת אֲנִי
אֲנִי מַחְלִיטָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה
יְשַׁדְּכוּ לִי אַבְרֵךְ
אֶלְמַד לְבָרֵךְ
וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְהִתְחַנֵּן עַל כָּל פֵּרוּר
שֶׁל אַהֲבָה.
תל-אביב
8.12.85-23.12.85
כסלו-טבת תשמ"ו