אהוד בן עזר
50 שירי מתבגרים
50 שירי מתבגרים: 6-10
6.
אֲנִי לֹא רוֹצֶה מַדִּים רוֹצֶה
לִמְצֹץ דָּדַיִם –
אֲנִי לֹא יָרוּץ בְּחָגוֹר עַל גְּבָעוֹת
וַאֲנִי לֹא יְצַחְצֵחַ קָנֶה שֶׁל תּוֹתָח –
וַאֲנִי יִשְׁמֹר רַק עַל פְּטָמוֹת וַאֲנִי
יַחְתֹּם רַק עַל שָׁדַיִם וַאֲנִי
יִתְנַדֵּב רַק לִצְבָא הַחֲדִירָה לַפֹּת –
וְשָׁמָּה יִשְׁתַּפְשֵׁפְשְׁפַךְ עָמֹק בַּבֶּטֶן הַגְּדוֹלָה
אֲנִי הַזַּיִן שֶׁל הַמְּדִינָה –
יָשׁוּט לִי כְּמוֹ עֻבָּר רָטֹב וָרָךְ, בְּלִי מִלְחָמוֹת –
בְּיוּנַיְטֶד-סְטֵיטְס שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת –
7.
אִם לִלְמֹד הָיָה חָשׁוּב
הָיִיתִי כְּבָר מִזְּמַן נוֹבֶלֶת –
וְאִם לִרְקֹד הָיָה מְקוֹר אֶנֶרְגְיָה
הָיִיתִי כְּבָר מִזְּמַן תַּחֲנַת-הַכֹּחַ הַנוֹדֶדֶת –
וְאִם לַעֲבֹד הָיָה מֵבִיא תּוֹעֶלֶת
הָיִיתִי כְּבָר מִזְּמַן פּוֹשֶטֶת רֶגֶל –
וְאִם לְהִתְעַסֵּק עִם בָּנִים הָיָה מֵבִיא בּוּשָׁה
הָיִיתִי כְּבָר מִזְמַן כּוֹכֶבֶת-שַׁעַר בְּעִתּוֹן 'לָאִשָּׁה'!
8.
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים יַחַד מֵהַקֵּן אֲנִי מְגַמְגֵּם
וְאַתְּ לֹא אוֹמֶרֶת לִי כֵּן וְגַם לֹא אוֹמֶרֶת לִי לֹא
אָז לָמָּה לוֹ אַתְּ אוֹמֶרֶת תָּמִיד כֵּן
כְּשֶׁאַתֶּם חוֹזְרִים מִן הַקֵּן וְצוֹחֲקִים עָלַי גַּם-כֵּן?
9.
אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמַּעְגָּל וּמַבִּיטָה סְבִיבִי
וַאֲנִי לֹא מוֹצֵאת אַף אֶחָד בָּרָמָה שֶׁלִּי
מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת
שֶׁאֲנִי חֲכָמָה כָּזֹאת –
אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר
אַחֲרֵי שֶׁיְּיַשְׁרוּ לִי אֶת הָאַף –
10.
אִם תִּגְמְרוּ אֶת הַבַּגְרוּת וְאֶת הַטִּירוֹנוּת
וְאֶת הַסָּדִיר וְגַם בַּמִּלּוּאִים לֹא תֵּהָרְגוּ –
וּתְסַיְּמוּ אֶת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְתִבְנוּ בָּתִּים
וְתִקְנוּ מְכוֹנִית וְתִשְּׂאוּ נָשִׁים וְתוֹלִידוּ צֶאֱצָאִים
וְתַעַבְרוּ עוֹד שְׁתַּיִם-שָׁלֹש מִלְחָמוֹת
וְתַצְלִיחוּ בַּחַיִּים וְגַם תְּשַׂחֲקוּ טֶנִיס –
אָז תִּזְכְּרוּ אוֹתִי,
אֲנִי חֲבֶרְכֶם יוֹסֵף,
שֶׁתָּלָה אֶת עַצְמוֹ בַּחֶבֶל –
מִפְּנֵי שֶׁהִתְעַיֵּף בַּהַתְחָלָה.
תל-אביב
8.12.85-23.12.85
כסלו-טבת תשמ"ו